סרט אנושי - "טעימה מהחיים"
טעימה מהחיים -סרטו של פרנצ'סקו פלאסקי
QUANTO BASTA
un film di
FRANCESCO FALASCHI
תקציר
ארתורו הוא שף מוכשר, אבל בעקבות התנהגות אלימה הוא נאסר ושוחרר, כשעליו לקיים עבודות שרות. הוא נשלח לתת שיעורי בישול לצעירים עם צרכים מיוחדים, שחיים בהדרכתה של אנה הנאה. לגווידו יש אספרגר, אבל גם תאווה גדולה לבישול ולמטבח. המפגש בין שני ההפכים האלה יוצר חברות בלתי אפשרית שתשנה לגמרי את חייו של ארתורו.
יוצרים:
בימוי: פרנצ'סקו פלאסקי Francesco Falaschi
תסריט: פילפו בולניה Filippo Bologna
אוגו צ'יטי Ugo Chiti
פרנצ'סקו פלאסקי Francesco Falaschi
פדריקו ספרינדיי Federico Sperindei
צילום: סטפנו פאליוונה Stefano Falivene
מוזיקה: פאולו ויואלדי Paolo Vivaldi
הפקה: גוגליאלמו מרצ'טי Guglielmo Marchetti
דניאל מצוקה Daniele Mazzocca
משחק:
ארתורו: ויניצ'יו מרצ'יוני Vinicio Marchioni
אנה: ולריה סולרינו Valeria Solarino
גווידו: לואיג'י פדלה Luigi Fedele
מרינארי: ניקולה סירי Nicola Siri
מריונה: מירקו פרצה Mirko Frezza
קונסיריאז': סטפניה דה יונג Stephanie de Jongh
ג'ולייטה: בנדטה פורקרולי Benedetta Porcaroli ("זרים מושלמים")
לצפייה בטריילר הרשמי בתרגום לעברית:
92 דקות, איטלקית, כתוביות לעברית
החל מתאריך 13/6/2019 בבתי הקולנוע בכל רחבי הארץ
הפצה בישראל על ידי קולנוע חדש
הערות הבמאי פרנצ'סקו פלאסקי
"ארתורו הוא טבח מוכשר אך נמצא כבר הרחק משיאו. יש לו בעיה לשלוט בעצביו והא נוהג לא פם באגרסיביות יתרה. הוא תקוע בגישה לפיה הוא טוב מדי למסעדה העלובה בה הוא מבשל ואיך זה שהוא לא מבשל במקום יותר נחשב ואופנתי. ואז הנסיבות מובילות אותו לפגוש את גווידו, נער עדין עם אספרגר עם רצון ללמוד בישול ולהיות טבח. ארתורו לא סובל את התיק שהופל עליו לשמש כמדריך בקורס בישול לנערים עם אוטיסטים, אך הוא מזהה את תשוקתו יוצאת הדופן של גווידו. בין השניים נרקמת מערכת יחסים מיוחדת המתפתחת לידידות של ממש. מה שמשנה את הגורל של שניהם. ארתורו מתייחס לגווידו ללא מסננים, הוא דורש ממנו כמו מכל אחד אחר, אפילו שלפעמים עושה שגיאות והדרך שלו לא תמיד נכונה. אולם דווקא הדרישות של ארתורו וההתייחסות לגווידו כמו אל כולם מוציאות מגווידו את המיטב. לאספרגר של גווידו יש משמעות מטאפורית, לשני הגיבורים יש קושי להזדהות עם האחר ולהבין מוסכמות חברתיות וכללים בלתי כתובים, גם לגווידו וגם לארתורו ה"נוירוטיפיקל" (כך אוטיסטים מכנים אדם בעל יכולת חברתית נורמלית). ארתורו ביקורתי מדי מטבעו ונוטה להסתבך במחלוקות, מה שהביא אותו בסופו של דבר למסגרת של ענישה. גווידו מנסה להיראות נורמלי ובכל הוא מסתכן בהסתבכות במצבים שאליהם הוא נקלע רק כדי להשיג עבודה.
לשניהם יש גם חזון קולינרי שמקרב ביניהם. על אף שלשניהם אופי יחודי משלהם שלא תמיד הולך בתלם, במטבח הם יותר נצמדים למסורות ופחות פתוחים לניסויים וחידושים.
הסרט הוא על ידידות לפני שהוא סרט על אוכל. אולם האוכל והבישול עומדים בחזית של כל מה שקורה בין ארתורו לגווידו. האוכל מגלה את החיבורים בין שניהם, שניהם קפדנים ועקשנים מאוד. לעיתים התמונה מתהפכת, וקשה לזהות במסע שלפנינו מיהו החניך ומיהו המלווה.
לא רק גווידו וארתורו מופיעים בסרט, יש עוד דמויות שמניעות את הסיפור, אנה, סלסו ואפילו עמיתו ויריבו של ארתורו – דניאל. בסוף הסרט כולם יסיימו עם בחירות שלא היינו מצפים מהם. לכן אני מרגיש המשכיות עם הסרטים הקודמים שיצרתי במיוחד "אמה" (Emma sono io) בו גם היה מגוון בין מה שאמיתי למה שרק נראה כך (שם דובר על נושא אחר הפרעה נפשית דו-קוטבית).
"טעימה מהחיים" הוא סרט feel good, קומדיה לדייטים, סרט חברוּת, לא משנה באיזו הגדרה נבחר זה קודם כל סרט שמתבסס על הדמויות שלא מפחדות לחשוף רגשות ולקבל תחושות חיוביות. כאן באה לידי ביטוי היכולת המופלאה של השחקנים שעמדו לרשותי ליצור את התחושה הזו. אני רוצה להודות להם על הביצוע שהעניקו כל אחד בתפקיד שלו ולתרומה הנדיבה שלהם להפיח חיים בסרט".
אודות הבמאי פרנצ'סקו פלאסקי
נולד בשנת 1961 בגרוסטו שבטוסקנה לא רחוק מחוף הים הטירני, למד קולנוע בפירנצה. יצא למעלה מעשרים סרטים קצרים וסרטי טלוויזיה. הפיצ'ר הראשון שלו EMMA SONO IO יצא בשנת 2003. עליו היה מועמד לפרס דונטלו וזכה בפרס הקהל בפסטיבל סן פרנסיסקו. סרטו השני LAST MINUTE MAROCCO יצא בשנת 2007 בכיכובו של ולריו מסטאנדריאה. בשנת 2011 יצר סרט נוסף יחד עם קולנוענים צעירים כחלק מחממה לסטודנטים לקולנוע QUESTO MONDO È PER TE שפלאסקי הוא אחד ממנהליה משנת 2006. בין השנים 2009-2010 ביים את הסיטקום CasaCoop. משנת 2013 הוא הקדיש את זמנו להוראת קולנוע בעיר הולדתו גרוסטו.
אודות השחקן הראשי ויניצ'יו מרצ'יוני (ארתורו)
החל לשחק בסרטים ובסדרות טלוויזיה בשנת 2006. אולם הפריצה הגדולה שלו בקולנוע האיטלקי היתה בשנת 2011, אז יצא סרטו הראשון בתפקיד הראשי היה "20 סיגריות" עליו הוא זכה בפרס השחקן האיטלקי הטוב ביותר בפסטיבל ונציה. על תפקיד זה זכה בעוד כמה פרסים ברחבי העולם. שנה אחר כך גם על תפקידו בסרט "בדרך הביתה" זכה במספר פרסים באיטליה ובפסטיבלים בינלאומיים. הוא גם הופיע בסרט "בכייף" SCIALLA שזכה בפרס בפסטיבל ונציה. לצד הצלחותיו בקולנוע הוא שיחק על הבמה באיטליה תפקידים ראשיים או מרכזיים בעיבודים של "חשמלית ושמה תשוקה", "חתולה על גג פח לוהט",
"רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" ו"הדוד וניה" וזכה לביקורות מצוינות. הוא ביים סרט קצר, תרם את קולות לדיבוב ולקריינות והופיע בתור מנחה במספר תוכניות בטלוויזיה האיטלקית. מבין הסרטים ששיחק בהם שהופצו בישראל בשנים האחרונות: בתפקיד קטן ב"רומא באהבה" של וודי אלן, ב"גוף שלישי" של פול האגיס בו שיחקה גם מורן אטיאס שהיתה אחת ממפיקות הסרט, ובסרט "המקום" משנה שעברה מבית היוצר של "זרים מושלמים". לאחרונה השתתף גם בסרט Drive Me Home.
התייחסות העיתונאית:
צפיתי בסרט המרגש והאנושי הזה. התפעלתי מהשפעתו של נער בעל צרכים מיוחדים (אספרגר) לרכך את אישיותו והתנהגותו של אדם אלים. נזכרתי בתופעה החדשה בה "משדכים" כלבים לאסירים מסוכנים ואלימים. הכלבים נכלאים ביחד עם האסירים בתאיהם, כאשר האסירים מחוייבים לטפל בהם במסירות. האהבה ללא תנאי שהכלבים מעניקים לאסירים, הופכת הדדית, והיא מעוררת באסירים חמלה לחלש/למי שתלוי בהם.
רוצו לראות !
צילומים וטריילר: יח"צ