פסטיבל הקולנוע הצרפתי ה-13
הפסטיבל יתקיים בסינמטקים של תל אביב, חיפה, ירושלים, חולון, הרצליה ושדרות, בבית התרבות סביון, ובאשדוד בתאריכים 19.3.16-7.4.16
משלחת אמנותית
קלוד ללוש – במאי "הוא + היא"
במהלך 50 השנים האחרונות ביים קלוד ללוש מעל ארבעים סרטים.
הפריצה הגדולה שלו לעולם הקולנוע היתה עם הסרט "גבר ואישה" אותו יצר בשנת 1967, הסרט זכה בשלל פרסים בינלאומיים, שני פרסי אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ולתסריט המקורי, שני פרסי גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר ולשחקנית אנוק איימה, שני פרסים בפסטיבל קאן בהם דקל הזהב, פרס הבאפטה לשחקנית הטובה ביותר ועוד. 20 שנה אחר כך יצר את סרט ההמשך "גבר ואישה 20 שנה אחרי".
מבין סרטיו , "לחיות כדי לחיות" (1967, גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר, הפרס הגדול של הקולנוע הצרפתי, פרס פמינה בבלגיה), "הגבר שלי" (1969), "הנבל" (1970), "הרפתקה היא הרפתקה" 1972 (פסטיבל קאן התחרות הרשמית), "כל החיים" 1974 (מועמדות לפרס האוסקר לתסריט הטוב ביותר), "חתול ועכבר" 1975 ,(הפרס הגדול של האקדמיה הצרפתית), "הטובים והרעים" 1975, "אלה והאחרים" 1982 (הבחירה הרשמית פסטיבל קאן, הוקרן מחוץ לתחרות בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי במונטריאול), "אדית ומרסל" 1983, "יחי החיים" 1984 (הבחירה הרשמית פסטיבל ונציה), "לעזוב ולחזור" 1985, "זהירות פושעים" 1987, "משחק לעשירים" 1988 (שלוש מועמדויות לסזר , פרס הסזר לשחקן הטוב ביותר לז'אן פול בלמונדו, פרס המשחק לרישר אנקונינה בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בשיקאגו). "יש ימים ויש ירח" 1990 (הבחירה הרשמית פסטיבל ונציה), "הכל למען דבר אחד" 1993 (פרס המשחק לפבריס לוקיני בפסטיבל ונציה, פרס הבימוי פסטיבל הקולנוע הבינלאומי במונטריאול), "עלובי החיים" 1994 (גלובוס הזהב לסרט הזר, פרס הסזאר לשחקנית המשנה אנני ג'ירארדו, פרס ג'וזף פריז בניו יורק, פרס הסרט הזר הטוב ביותר של מבקרי הקולנוע של לונדון). "גברים נשים", "הוראות הפעלה" 1996 (פרס האריה הקטן בפסטיבל ונציה), "הצטלבות" 2007 (הבחירה רשמית פסטיבל קאן).
ללוש הוא גם מפיק ומפיץ. הוא הפיק את השחזור של סרטו של אבל גנץ נפוליאון, "את זה לא קורה לאחרים" של נדין טרינטינאן , "המערב הרחוק" של ז'ק ברל, "מולייר" של אריאן מנושיקן, "להיות בוגרים" של סטפן בריזה, והפיץ את סרטו של ג'ופרי אנטובן "הסטה לה ויסטה" שזכה בפרס הקהל בפסטיבל הקומדיה באלפים.
אלזה זילברשטיין – שחקנית "הוא + היא"
שחקנית קולנוע ותיאטרון, הופיעה בלמעלה מ- 60 סרטים וזכתה בפרס הסזאר לשחקנית משנת על תפקידה בסרט "לאהוב אותך מאז". את הופעת הבכורה של בקולנוע עשתה זילברשטיין בשנת 1989 בסרט "ההטבלה של רנה פרה". תפקיד בולט ראשון גילמה בסרטו של מוריס פיאלה "ואן גוך" בו גילם ז'אק דטרון את הצייר המיוסר. על התפקיד הזה זכתה בפרס מישל סימון לשחקנית הטובה ביותר ובמועמדות ראשונה לסזאר כשחקנית מבטיחה. פרס לו היתה מועמדת שלוש פעמיים. מבין הסרטים בהם הופיעה "מינה טננבאום", "פרינלי", "ג'פרסון בפריז", "בעקבות הזמן האבוד", "נשיקת הפרפר", "לוטרק", "ג'מה בוברי", "מודילאני" ועוד.
בשנת 1998 שיחקה בסרט "הגבר הוא אישה" לצד אנטואן דה קון, בו שיחקה זמרת יידיש המתאהבת בנגן קלרניט גיי. בשנת 2006 שיחקה בסרט "ירושלים הקטנה" כמתילד אישה יהודיה חרדית המתמודדת עם בעיות בחיי הנישואים. זילברשטיין הופיעה גם בסרטי טלוויזיה בהן בסדרה "ונוס ואפולו" בשנת 2009.
עמנואל ברקו – במאית "בראש מורם", שחקנית "מלך שלי"
במאית, תסריטאית ושחקנית
סרטה הראשון באורך מלא "קלמנט" הוצג במסגרת מבט מסוים בפסטיבל קאן בשנת 2001.
סרט הארוך השני "מאחורי הקלעים" הוצג בשנת 2005 בפסטיבל ונציה. בסרט היא ממשיכה לחקור את הקשיים של גיל ההתבגרות. הסרט עסק במערכת יחסים מורכבת בין כוכבת מוסיקה, עמנואל סנייה לבין נערה מופנמת איזליד לה בוסקו. בשנת 2011 היא כתבה את התסריט לסרטה המצליח של הבמאית מייון "פוליס" וגם השתתפה בו כשחקנית בתפקיד שוטרת ביחידת משטרה המטפלת בקטינים.
היא ביימה וכתבה אפיזודה בסרט המערכונים של ז'אן דוז'רדן וז'יל ללוש "אמנות הבגידה".
ב- 2003 היא ביימה לראשונה את קתרין דנב בסרט "היא נוסעת".
שנתיים אחרי זה היא חזרה לעבוד עם דנב בסרט "בראש מורם", שפתח את פסטיבל קאן 2015 ומועמד ל- 8 פרסי סזאר השנה.
בפסטיבל קאן 2015 השתתפה עמנואל ברקו גם כשחקנית בסרט "מלך שלי" של הבמאית מייון הסרט השתתף בתחרות הראשית. עמנואל ברקו זכתה בפרס השחקנית (בשיתוף עם רוני מארה מן הסרט "קרול") על תפקיד זה היא מועדת גם לפרס הסזאר.
כשחקנית הופיעה עמנואל ברקו בסרטים של קלוד ללוש, ברטראן טבנרייה, קלוד מילר, בנואה ז'קו, ואוליבייה אסיאס, והיא עובדת עם האחיות שחקניות איזליד לה בוסקו ומייון.
את סרטיה מצלם בן זוגה הצלם הנודע גיום שיפמן.
רושדי זם – במאי "מסייה שוקולד"
שחקן ובמאי בן למשפחה ממוצא מרוקאית, החל את דרכו בעולם התיאטרון בגיל 20. ב- 1987 הופיע לראשונה בסרט של ז'וזיאן בלסקו. ארבע שנים אחר כך הזמין אותו הבמאי אנדרה טשינה להופיע בסרט "העונה המועדפת עלי". רושדי שיחק בכמה סרטים בולטים בהם "אל תשכח שאתה הולך למות", "לראות או לא", בסרטו של פטריס שרו "מי שמכיר אותי ייקח את הרכבת", וחזר לעבוד עם טשינה בסרט "אליס ומרטן".
ב-2003 הופיע בסרטו של מרזק אלוש "שושו" לצידו של גל אלמלה.
כדי לגלם את התפקיד בסרטו של ראדו מיכאיליאנו מ- 2005 "תחיה ותהיה" זם למד עברית. ב- 2006 זכה בפרס המשחק בפסטיבל קאן ביחד עם שותפיו לסרטו של רשיד בושראב Indigenes
באותה שנה יצא לאקרנים סרטו הראשון כבמאיMauvis fois" ", העוסק בספור אהבתם של קלרה וישמעאל, בחורה יהודיה ובחור מוסלמי וההשפעה של סיפור האהבה הזה על הסובבים אותם.
בשנת 2011 ביים את סרטו השני "עומר הרג אותי", וב- 2014 סרטו שלישי "בודי בילדר".
ב- 2015 כיהן בישוב ראש חבר השופטים בפסטיבל מונפילייה.
כשחקן, הופיע בלמעלה מחמישים סרטים, בהם הסרט "ראש של טורקי" של פסקל אלבה, לצידה של רונית אלקבץ.
מיסייה שוקולד
יומנה של חדרנית
אז יש למה לצפות... ובמה לצפות...
צילומים: יח"צ