משפחת מלאך אוהבת חלוה
סיפורו של מפעל "אחוה" שהחל ב"סימטת בית הבד" בדרום ת"א, והגיע עד לאריאל.
80 שנות אחוה ואחדות
לגעת בהיסטוריה...
יעקב מלאך גדל בשכונת פלורנטין. עם שחרורו מהשירות הצבאי (1970) החל לעבוד כעוזר נהג במפעל הטחינה הקטן "אחדות". הוא גילה רצינות ואחריות בתפקידיו במפעל. בשנת 1984 רכש המפעל את מפעל "חלוה אחוה". בעלי המניות פרשו, ויעקב רכש את מניותיהם והפך לבעל החברה. העסק הועתק מתל אביב למבנה גדול ומרווח באזור התעשייה ברקן, ומכאן עבר למפעל החדש והמרווח באריאל.
ממפעל קטן שייצר 700 ק"ג חלוה ביום, הפך המפעל למכונת ייצור של 24 טונות חלוה ביום (טונה לשעה). המפעל עובד סביב השעון ממוצ"ש עד שישי בצהריים, ומלבד חלוה מייצר 20 טונות דברי מאפה ביום, כולם בכשרות הבד"צ.
כיום ניתן לרכוש את מוצרי החברה במדינות רבות ברחבי העולם: מאוסטרליה וניו- זילנד, דרך דרום אפריקה, מדינות חבר העמים, מערב אירופה, ועד מרכז וצפון אמריקה.
המפעל משמש מודל לדו-קיום, כשאת קווי הייצור מאכלסים נשים וגברים, תושבי ישראל ותיקים, עולים מחבר העמים, עולים מאתיופיה, ערבים ישראלים, ערבים פלסטינאים, דתיים, חילונים וחרדים ואפילו בני העדה השומרונית. כולם באים לעבוד מתוך חדוות יצירה, ורואים במפעל עוגן להם ולמשפחותיהם. יעקב מלאך מכיר את סיפורם האישי של כל עובדיו, ומקפיד לעבוד איתם בקווי הייצור כשווה בין שווים. כמי שגדל בשכונות עוני וסייע מגיל צעיר בפרנסת המשפחה, יעקב מודע לחשיבות השכר ההוגן. הוא דוגל באורח חיים צנוע, ומתייצב במפעל עם אור ראשון.
כציוני, יעקב נותן עדיפות ברכישת חומרי גלם ומוצרי אריזה מתוצרת "כחול לבן".
במפעל המשפחתי, לצידו של יעקב המנכ"ל, עובדת ציפי מלאך - מנהלת שירות לקוחות, עיצוב ושיווק, וגם שני בניהם - יובל ומיקי. יובל הוא סמנכ"ל השיווק והמכירות, ומיקי סמנכ"ל הכספים.
חלוה – ממתק חורפי מענג עם יתרונות תזונתיים
החלוה נחשבה למזון חורפי. כיום מאפשרת הטכנולוגיה אריזה מתקדמת ששומרת עליה מוצקה גם בקיץ. החלוה עשירה בטחינה טבעית המיוצרת מזרעי שומשום משובחים, אשר מעניקה לה יתרונות בריאותיים.
אורטל שפר, מנהלת אבטחת האיכות בחברת אחוה
"החלוה הישראלית מיוצרת מטחינת שומשום שידועה כמזון בריא, מזין ועשיר בויטמינים
ומינרלים רבים. היא מוגדרת כממתק הבריא ביותר. גרעין השומשום עשיר בחלבון, סידן, ויטמינים מקבוצת B, חומצות אמינו וחומצות שומן בלתי רוויות. חומצות שומן אלה, החיוניות
לבריאות האדם, משתייכות לקבוצת אומגה 6 ואומגה 3. הסידן חשוב לבניית העצם. הברזל חשוב לשמירה על רמת ההמוגלובין בדם. השומן הבלתי רווי בשומשום מכיל ויטמיןE ואנטי-אוקסידנטים, העוזרים לנקות תוצרי לוואי מזיקים הנוצרים בתהליכי החמצון בגוף.
טחינה משומשום מלא נטחנת עם קליפת הגרעין. היא מרירה מעט וצבעה כהה כי מרבית המינרלים והוויטמינים מצויים בקליפת הגרעין יש בה תכולה גבוהה של וויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים שתורמים לשיפור תהליך העיכול. טחינה משומשום מלא נקראת גם חמאת שומשום.
בחלוה של אחוה יש כ- 50% שומשום טחון. בחלוה אורגנית יש כ- 50% טחינה משומשום מלא. שיטת הייצור הנהוגה במפעל החלוה, זהה כמעט לאופן ייצור החלוה בתחילת המאה הקודמת: לישה ושקילה ידנית, ויסות בתבניות מתאימות - ללא מיכון שיפגע באיכות המוצר".
עובדות שלא ידעתם על חלוה...
במדינות חבר העמים החלוה מיוצרת מגרעיני חמניות
באירן, עירק, פקיסטאן והודו - מסולת
בעיר שיראז באירן - מאורז מבושל
בערב הסעודית - מקורנפלור, חמאה, סוכר ותבלינים
חלוה איכותית מיוצרת מ– 50% טחינה גולמית.
השומשום הוא אחד הצמחים העתיקים בשירות האדם. ממצאים ארכיאולוגים מראים כי
השומשום היה בשימוש באזור תורכיה כבר 3,000 שנה לפנה"ס. בעת העתיקה, השומשום היה ידוע כמאכל האלים, שכן כבר אז זיהו את יתרונותיו הבריאותיים. יש הטוענים כי "נופת צופים" המוזכרת במקורות, היא החלוה בת ימינו. זרעי השומשום גדלים בתרמיל מוארך. עם הבשלתו, התרמיל נבקע וזרעי השומשום נאספים. הסיסמה המפורסמת מסיפורי "עלי באבא" - OPEN SESAME, משקפת את אופן גידול השומשום.
מקור השם חלוה הוא: חילוואה: דבר מתיקה בערבית. לכן יש לכתוב: חלוה או חלווה ולא חלבה.
בזכות ערכיה הבריאותיים, החלוה היא פריט חובה (מאז 1948) במנת הקרב הצה"לית. המפעל "אחוה" שנוסד בשנת 1929, שלח חלוה בקופסאות שימורים עם השיירות בדרך בורמה, לירושלים הנצורה.
רחוב "סמטת בית הבד" בדרום תל אביב, נקרא כך ע"י מאיר דיזינגוף, ראש העיר הראשון, משום שברחוב זה שכן המפעל הראשון של "אחוה" בו ייצרו חלוה, טחינה ושמן.
תהליך הייצור של החלוה הוא מדוייק וקפדני: לישה מועטה של הטחינה ותערובת הסוכרים תיצור חלוה רכה שתידבק לשיניים. לישה יתרה, תיצור חלוה קשה שלא ניתנת ללעיסה.
התוספות לחלוה רבות ומגוונות - החל ממיני פיצוחים, פירות יבשים ועד שוקולד ונוגט. ממרח חלוה מהווה בסיס לקינוחים רבים, וחלוה מסולסלת משמשת לעיטור מנות אחרונות. בישראל, חלוה עשתה שינוי ממזון בסיסי בתקופת הצנע, לקינוח מפנק המשמש לעיטור מנות אחרונות במסעדות גורמה.
מוצרי אחוה מיוצרים בכשרות פרווה בהשגחת בד"ץ העדה החרדית ירושלים
להשיג ברשתות השיווק והחנויות המובחרות
