לציון עשור למותו - פסטיבל קישון להומור
לזכרו של אפרים קישון - גדול הסאטיריקאנים, ומגדולי היוצרים הישראלים – נפגשים ב-19 עד 31 בינואר, ברחבי תל אביב, סלאח שבתי, השוטר אזולאי, בלאומילך, הכתובה, הספר המשפחתי...
ילדיו - רננה ורפי קישון, מנהלת העיזבון התרבותי שלו - אלינור לכטמן, ובשיתוף שורה של גופים שונים (עיריית תל-אביב-יפו, קרן יהושוע רבינוביץ לאמנויות ת"א - פרויקט קולנוע, סינמטק תל אביב, תיאטרון הקאמרי, הוצאת ידיעות ספרים, בית אריאלה ויונייטד-קינג) יזמו והפיקו את הפסטיבל במוקדים שונים בתל-אביב:
רטרוספקטיבה לסרטי קישון - סינמטק ת"א
מחווה של תיאטרון הקאמרי- ליצירתו התיאטרלית והספרותית בהשתתפות שחקני הקאמרי ואורחים
השקת "ספר קישוני"- אוסף חדש מקיף מיצירתו הסיפורית ואירוע סביב יצירתו הסאטירית ספרותית - במרכז התרבות בית אריאלה
אירוע מיוחד לציון יום פטירתו בבית העלמין טרומפלדור בת"א
עשר שנים חלפו מאז הלך לעולמו אפרים קישון (1924 - 2005), אבי ההומור הישראלי. מהסאטיריקנים, הבמאים הישראלים הידועים ביותר בעולם ומענקי התרבות של ישראל, חתן פרס ישראל שיצירותיו הספרותיות, הקולנועיות והבימתיות עדיין חיות, בועטות, נושכות ורלוונטיות –ממש כאילו נוצרו היום.
הצדעה זו לאפרים קישון נוגעת במכלול יצירתו הרחבה: קישון-אבי הקולנוע הישראלי, מי שהיה מועמד פעמיים לאוסקר וזכה שלוש פעמים בגלובוס הזהב, קישון -הסופר והסאטיריקן הגדול שכתב למעלה מחמישים ספרים בעברית שתורגמו ל-37 שפות ונמכרו בלמעלה מ 45 מליון עותקים וקישון -המחזאי והבמאי שהוכיח שהומור וסאטירה הם אוניברסליים במחזות שהועלו בארץ ובעולם במשך שישים השנים האחרונות ובהם כאלה כמו "הכתובה" ו"הו, הו, יוליה" הנחשבים לקומדיות קלאסיות בינלאומיות.
הבית ממנו יצר את יצירותיו הגדולות בספרות, קולנוע ותיאטרון
יצירותיו המגוונות וחדות העין של קישון, מצליחות עד היום לשקף את פניה של החברה הישראלית. הוא העמיד במרכז יצירתו את האדם הפשוט על בעיותיו היום-יומיות ולא נרתע מהטיפול במצוקותיה הקשות והכואבות של החברה: המצוקה החברתית-כלכלית, האבטלה, העוני ותנאי הדיור הקשים. בכתביו חשף בהומור המיוחד רק לו את הסבך הביורוקרטי, והתמקד בפערים שבין חלקים בחברה הישראלית.
הרלוונטיות של יצירתו תקפה גם להיום כמו שאומר חיים טופול בהתייחסו לסרט סלאח שבתי: " זה סרט חברתי ממדרגה ראשונה. יצירה שהיא אקטואלית תמיד, מכיוון שיש בה יחסים בין אבא לבן, בין גבר לאישה, בין אדם לאוטוריטות. זה תמיד השלטון מול האיש הקטן. לא הבנו אז עד כמה כל זה ידבר אל הקהל ויישאר רלוונטי גם אחרי 50 שנה".
בנו של קישון, רפי מתייחס ליכולת והכישרון של אביו לראות בדרכו המיוחדת את השיטה, הטבע האנושי והחוליים : "תמיד הפליא אותי שאדם היוצר הומור נפלא כל כך ומצליח להצחיק בכוח המילה הכתובה בלבד הוא עצמו די מלנכולי ורואה שחורות. זו לא רק השואה שהייתה האירוע המשמעותי והמכונן של חייו, אלא התכונה והיכולת שלו לחשוף את האמת הצרופה של ההוויה האנושית, ללא כחל וסרק ,להסיר את כל המסכות, לקרוע את רשתות ההסוואה, להאיר את כל השקרים הספונים בחשכה, ולהצביע על הצביעות האנושית במלוא תפארתה. הוא היה בעיניי כמו הילד באגדה המופלאה של אנדרסן זה שצועק בקול גדול "המלך הוא עירום".
הפסטיבל ייפתח באירוע מיוחד בסינמטק תל אביב, במעמד ראש העיר רון חולדאי (19 לינואר) בהשתתפות גורי אלפי, ואריק ברנשטיין שיאפשר טעימות מלוות בדברים על הפרק הראשון שיצר על קישון וסרטיו - מתוך הסדרה החדשה על הקולנוע הישראלי שיצר עבור הערוץ הראשון. בנוסף עובד ברנשטיין בימים אלה על סדרה דוקומנטרית בת 3 פרקים עבור ערוץ 8 וארטה גרמניה על חייו ודמותו של אפרים קישון. הסדרה תספר את סיפור חייו החל מילדותו ונעוריו בבודפסט ובשנות המלחמה, עלייתו לארץ, פועלו כסופר מחזאי ובמאי קולנוע ותקופת חייו האחרונה בשוויצריה וגרמניה.
הערב ייחתם בהקרנה חגיגית וראשונה לעותק חדש באיכות גבוהה של הסרט "תעלת בלאומילך".
במהלך הפסטיבל תתקיים בסינמטק ת"א, רטרוספקטיבה ליצירתו הקולנועית של קישון ובה יוקרנו עותקים חדשים באיכות גבוהה, של חמשת הסרטים שכתב ביים והפיק. זוהי הזדמנות גם לקהל הצעיר לפגוש את הגיבורים הבלתי נשכחים שהצמיח קישון בקולנוע ולהיווכח עד כמה הם רלוונטים, מצחיקים, נוגעים ללב גם היום.
הסרטים שיוקרנו הם :"סאלח שבתי" ( 1964) - הקרנה שתוקדש לשחקנית גאולה נוני שהלכה לעולמה השנה וכיכבה בסרט לצד חיים טופול, גילה אלמגור, זהרירה חריפאי, ואריק איינשטיין, "ארבינקא" (1967) - בהשתתפות גילה אלמגור, חיים טופול, שייקה אופיר והגשש החיוור,"תעלת בלאומילך" (1969) - בהשתתפות בומבה צור, שייקה אופיר, זהרירה חריפאי, "השוטר אזולאי" (1970) -הבהשתתפות שייקה אופיר, זהרירה חריפאי, ניצה שאול ו"השועל בלול התרנגולות" (1978) בהשתתפות שייקה אופיר זהרירה חריפאי, ספי ריבלין.
מחזיקי כרטיס "דיגיתל" של עיריית תל אביב יפו, יוכלו לרכוש כרטיסים ב-10 ₪ בלבד לסרטים בסינמטק ת"א.
בסוף השבוע של ה-31-30 בינואר תתקיים מחווה ב- YES קולנוע ישראלי,עם הקרנת סרטי קישון וקטעים אחרים- מנכסי צאן הברזל של הקולנוע שהשאיר אחריו אפרים קישון.
גם סינמטק ירושלים יקיים במהלך חודש ינואר רטרוספקטיבה לסרטי קישון- לטובת הקהל הירושלמי.
באירוע מיוחד שיתקיים בבית אריאלה ב- 29 לינואר, יושק הספר "ספר קישוני" בהוצאת "ידיעות ספרים"- אוסף חדש המקיף את יצירתו של אפרים קישון. לראשונה רואה אור אוסף מקיף הכולל סיפורונים שנכתבו לאורך חצי מאה של שנות יצירה. מדובר בחגיגה קישונית לתפארת, לציון מותו של האדם שזיקק אל דפיו את הישראליות באופן המדויק ביותר.הספר הוא התשובה לכל מי שמתגעגע לסגנונו המופלא והייחודי של קישון ולכתביו: "באחד האמשים הללו", "הזעליגים", "גמזני", "אשתי הקטנה", "הג'ינג'י עם המפתחות" ועוד ועוד .
באירוע זה יוקראו קטעים מן הספר וייערך מפגש אשר כותרתו "האם הסאטירה החברתית והפוליטית של קישון עדיין מושחזת ותקפה?" בהשתתפות נרי ליבנה, רוביק רוזנטל, אלי אשד ונוית בראל, עורכת הספר.
בתיאטרון הקאמרי יתקיים ב-30.1 מופע מחווה תיאטרלי , בבימוי ועריכה של אבי גז ובהנחיית אודיה קורן ושמואל וילוז'ני ובו יבצעו שחקני הקאמרי ואורחים שירים, מערכונים, וקטעים מתוך מחזות, הומורסקות וסאטירות כמו: "תעלת בלאומילך", "סלאח שבתי", "חור במסך", "השוטר אזולאי", "סליחה שניצחנו", "עד המדינה", "הו הו יוליה", "באחד האמשים", "ספר משפחתי". בין המשתתפים: דביר בנדק, עזרא דגן, שלמה וישינסקי, איציק כהן,יעל לבנטל, רבקה מיכאלי, אלון נוימן, מיי פינגולד, ד"ר רפי קישון, איה שבא, תומר שרון, קובי פרג', שחקני ההצגה "תעלת בלאומילך" ועוד.
במהלך הפסטיבל תוצג בקאמרי- ההצגה "תעלת בלאומילך" בעיבודם ובבימויים של גורי אלפי ואלי ביז'אווי .
כמה התרגשתי בביקורי במעונו של אפרים קישון... בתו רננה ובנו אמיר, הנכדים, אלינור, נוית – העבירו תחושת געגוע. "דה-ז'ה-וו". נגענו באיש ובהיסטוריה ששיקף ביצירותיו המבריקות והרלוונטיות גם לימינו.
רננה, בתו, קראה סאטירה שכתבה על הסאטירה שלו, בשם "זה אבינו" ואמרה: "זה אבא שכתב על ההווה, חלם על העתיד אבל חי את העבר. זה אבא שתמיד צחק על הכל, אבל בכה מבפני, וזה האבא היחיד שלי".
עמיר, בנו: "אבא חש הכרת תודה לארץ הזאת וכינה אותה: הפלא הגדול של המאה ה-20, על שהחזירה את הכבוד לעם היהודי המיוסר.... אבא למד עברית בא"י, כתב על א"י וכבש עם יצירתו את העולם... הוא ניהל רומן ארוך עם הקהל שלו, ואנחנו שמחים וגאים לראות את היצירה של אבא, רלוונטית היום כמו לפני 30 שנה. הוא הצליח לגעת ב ד. נ. א. של הישראליות."
אלינור, מנהלת העיזבון התרבותי: "הניע אותי האתגר הגדול להנחיל את יצירתו לדורות הבאים, ובעיקר לדור הצעיר"...
נוית, עורכת הספר: "הכל מצחיק, ומה שלא מצחיק – יש לו חשיבות היסטורית. המוטו שלו היה עם הפנים לעתיד, אבל עם הרבה כבוד לעבר".
בזכות יצר השימור של קישון (שמר מודעות, כתבות, מכתבים, גלויות, סרטים...) נחשפתי לחדר עבודתו האותנטי בקומה העליונה בביתו. הקומה נשמרה בדיוק כפי שקישון השאיר אותה ומבלי ששונה בה דבר. היום זה "ארכיון קישון". בתקווה שבעתיד יהיה "מוזיאון קישון". האיש, שהוא ללא ספק אייקון תרבותי - ראוי לכך בגדול !!!
