סרט "המסע ליושינו" - Vision
סרטה של נעמי קוואסה
A Film by Naomi Kawase
יפן/צרפת 2018 109 דקות
יפנית, צרפתית, אנגלית, תרגום לעברית ואנגלית
הסרט מופץ על ידי קולנוע חדש החל מתאריך 1 בנובמבר בסינמטק תל-אביב, בקולנוע כוכב רמת השרון, וברחבי הארץ
תקציר הסרט:
ג'ין (ז'ולייט בינוש "שוקולד" ו"כחול") נוסעת ליפן, ליערות יושינו, בניסיון לגלות צמח נדיר בעל תכונות רפואיות מיוחדות בשם ויז'ן. שם היא פוגשת את טומו (מסטושי נאגאסה "פטרסון" ו"אן"), שומר היערות באזור, שעוזר לה במסעה ומדריך אותה באזור הזר לה. אולם ג'ין אינה זרה למקום - למעשה היא חוותה את אהבתה הראשונה 20 שנים קודם לכן באותו האזור, והחיבור שלה ליערות יושינו מורכב יותר משנדמה.
יוצרים
תסריט, בימוי, הפקה ועריכה: נעמי קוואסה Naomi Kawase
צילום: אראטה דודו Arata Dodo
תאורה: ישאירו אוטה Yasuhiro Ota
עיצוב: סטסוקו שיוקאווה Setsuko Shiokawa
מוסיקה: מאקוטו אוזנה Makoto Ozone
עריכה נוספת: פרנסואה גדיגיה Francois Gedigier
יואישי שיבויה Yoichi Shibuya
הפקה: סטושי מיאזקי Satoshi Miyazaki
מריאן סלוט Marianne Slot
משחק
ג'ין: ז'ולייט בינוש Juliette Binoche
סטושי: מסטושי נאגאסה Masatoshi Nagase
רין: טקנורי איווטה Takanori Iwata
גאקו: מיראי מוריאימה Mirai Moriyama
אקי: מארי נאטצוקי Mari Natsuki
האנה: מינאמי Minami
בתפקיד אורח: מין טנאקוה Min Tanaka
לצפייה בטריילר:
מהביקורת העולמית...
"סרט קסום, מלהיב וסקסי בצורה מפתיעה"
Guy Lodge, VARIETY
"בינוש ונאגאסה בהופעה שמושכת את העין, מדויקת ומלאת כשרון"
Leslie Felperin, THE HOLLYWOOD REPORTER
"אתם עומדים לחוות פיצוץ במלוא מובן המילה"
Michael Sicinski, CINEMA SCOPE
"דימויים מלאים ביופי טהור , ממש מחשמלים"
Victor Esquirol, GARA
"סצינות עוצרות נשימה שיגרמו לכם לחשוב שהקולנוע הוא האמנות של כל האמנויות,
יש בסרט קסם, מסתוריות וחגיגיות"
Juan Zapater, NOTICIAS DE GIPUZKOA
אודות נעמי קוואסה
נולדה בשנת 1969 בעיר נארה בה היא מתגוררת עד היום. קוואסה סיימה לימודי צילום בבית הספר לצילום באוסקה בו בהמשך כיהנה כמרצה. היא גם כותבת, ופרסמה שני רומנים. בילדותה הוריה נטשו אותה והיא גודלה על יד סבהּ וסבתהּ, חוויה אליה התייחסה בשניים מסרטיה.
קוואסה ביימה עשרה סרטים עלילתיים באורך מלא, שבעה סרטים דוקומנטריים קצרים ושבעה סרטים דוקומנטריים ארוכים. בשנת 1997 זכתה בפסטיבל קאן בפרס מצלמת הזהב לסרט ביכורים על סרטה "סוזאקו" ובשנת 2007 זכתה בפרס הגדול של חבר השופטים על סרטה "מוגארי". סרטיה הוצגו בפסטיבלים החשובים ביותר ברחבי העולם וזכו בשלל פרסים. שבעה מסרטיה הוצגו בפסטיבל קאן. "הנאזו נו צוקי" השתתף בתחרות הרשמית בקאן בשנת 2011, ו"פטאטסומה נו מאדו" השתתף בתחרות הרשמית שם בשנת 2014. סרטה "אן" אף הוצג בקאן בהצלחה בשנת 2015 כסרט הפתיחה של המסגרת היוקרתית במבט מסוים, לאחר מכן הסרט זכה להצלחה גדולה גם בישראל. בשנת 2016 התמנתה קוואסה בפסטיבל קאן לנשיאת המסגרת Cinéfondation המיועדת ליוצרים בתחילת דרכם, והעניקה את הפרס הראשון לבמאית הישראלית אור סיני על סרטה "אנה" עם יבגניה דודינה. ב-2017 חזרה קוואסה לקאן הפעם כמתמודדת במסגרת היוקרתית מכולן התחרות הרשמית עם סרטה "אל האור" שהופץ גם בישראל בשנה שעברה.
קוואסה זוכה לכבוד גדול בצרפת ובשנת 2012 נערכה רטרוספקטיבה של סרטיה בסינמטק פריז. כמה מסרטיה הם קופרודוקציה יחד עם שותפים צרפתיים. בצד הקריירה שלה כיוצרת קולנוע קוואסה הקימה את פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בנארה שהחל לפעול בשנת 2010.
אודות השחקנית ז'ולייט בינוש
נולדה בשנת 1964 בפריז. מגדולות השחקניות הצרפתיות בדורנו. זוכת האוסקר לשחקנית משנה על "הפצוע האנגלי". היתה מועמדת לפרס השחקנית הראשית על תפקידה בסרט "שוקולד". היתה גם מועמדת שלוש פעמים לפרס גלובוס הזהב. זכתה בפרס האקדמיה הבריטית לקולנוע על "הפצוע האנגלי" ולמועמדות על "שוקולד". היתה מועמדת 10 פעמים לפרס הסזאר וזכתה בו על תפקידה בסרט של קישלובסקי "כחול". זכתה שלוש פעמים בפרס האקדמיה האירופאית לקולנוע. כמו כן, זכתה בשלל פרסים נוספים בפסטיבלים ובתחרויות רבות בכל העולם.
מבין סרטיה: "הנאהבים מפריז", "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום", "כחול", "הפרש על הגג", "הפצוע האנגלי", "האלמנה מסנט פייר", "מחבואים", "שוקולד", "פריז", "גודזילה" ועוד סרטים רבים. ב- 2007 בינוש צולמה בישראל לסרטו של עמוס גיתאי.
אודות השחקן מסטושי נגאסה
נולד בשנת 1966 בעיר מיאקונוז'ו בדרום יפן. החל לשחק בשנת 1983. הוא מוכר לקהל הישראלי מהופעתו בסרטה המצליח של קוואסה "אן" ומההופעה בסרטו של ג'ים ג'רמוש "פטרסון". הופיע גם בתפקיד הראשי בסרט "אל האור", כיכב בעשרות סרטים יפניים. זכה במספר פסטיבלים במזרח אסיה ובמקומות נוספים בפרסים על הופעותיו בתפקידים ראשיים ומשניים.
הערות הבמאית נעמי קוואסה
יום אחד כשנסעתי במכוניתי עלתה במוחי המחשבה, החברה המודרנית שיכללה עולם בו ניתן לחיות לבד. כחושבים על זה, זה די מעיק להתערבב עם אנשים, החיים הרבה יותר קלים ללא נישואין וללא ילדים. במקום להיות קשור לאיזושהי חברה הרבה יותר פשוט להיות עובד עצמאי, אחראי רק על עצמך. ככה מבלי לתרום לחברה מסוימת, ניתן לשלם סכום כסף וליהנות מכל שירות שעולה על הדעת. החלה תקופה שבה אנשים יכולים לחיות מבלי לחפש קשר עם אחרים.
וכאן מתחילות התהיות הפילוסופיות...
האם זה מה שהאנושות שואפת אליו?
אני משערת שזה "העתיד של השפע" שהובטח לנו עם קבלת החוכמה.
ההימנעות מיצירת קשר, הסירוב להעביר את הגנים שלך הלאה, חוסר הרצון לחלוק את הכאב של שכנך - כך חברה ללא פנים הופכת יותר ויותר לדבר מובן מאליו. מעבר לחייו של כל פרט ופרט אין צורך יותר בדבר נוסף. האם יש סיכוי שאותה בדידות יכולה גם להזיק לנו ולהביא להרס?
איזו השפעה יש לאמנות על החברה? אמנים מכל הספקטרום, מסגנונות שונים חיפשו תשובה לשאלה זו במהלך מאות השנים, אך הם עדיין צריכים להוביל אותנו אל התשובה. לא משנה לאיזו רמה יוצאת דופן הגיעה האמנות, לא הצלחנו לפתור את הבעיות הגדולות של החיים על פני כדור הארץ. יחד עם זאת, אני ממקמת את התקווה שלי באפשרות שהדברים הללו יקרו, ומגייסת את כל כוחותיי האמנותיים כדי לגלות את תפקידה של האמנות. אני מגלה תגליות בתוך העולם שנבנה בסרט, ואני חולקת עם הקהל את הדלתות המוליכות לעבר מה שאני רואה בו את "השפע האמיתי".
הסרט הזה מאיר את נקודות הקושי המתפתחות בחברה המודרנית. מתוך בחינה וקבלה של ההבדלים בינינו, ומציעה את הרגע הנוסף שהחברה יכולה לקבל בברכה.
הסרט משתתף בפסטיבל אקי-נו לקולנוע יפני בסינמטקים, ואחריו יצא להפצה בבתי הקולנוע ברחבי הארץ.