הָהר - סרטה של הבמאית יעל קיים

03/05/2016

 

ישראל – דנמרק / 2015, 83 דקות

יוצא להקרנות מסחריות בקולנוע לב תל-אביב וברחבי הארץ, החל מ-12 במאי 2016

 

סרטה של יעל קיים, "ההר" - בהפקת יולי אוגוסט הפקות, ובשיתוף עם החברה הדנית וינדלוב-לאסאן, יוצא להקרנות לאחר סבב פסטיבלים מובילים בעולם.

 

 

קרדיטים

תסריט ובימוי: יעל קיים

שחקנים: שני קליין, אבשלום פולק, היתאם עומר, אורלי פרל

 

 

תקציר הסרט

"ההר", מביא למסך את סיפורה של משפחה המתגוררת בבית הקברות היהודי על הר הזיתים שבירושלים. במשך היום, הבעל  (אבשלום פולק) והילדים, הולכים לבית הספר ולעבודה, ואם המשפחה (שני קליין) -אישה בתחילת שנות השלושים לחייה, נותרת לבדה על ההר. עד שלילה אחד... מתוך התסכול הנובע משגרת חייה, היא יוצאת לסיור בהר, ונחשפת להפתעתה לסצנה לילית שמתרחשת במעלה בית הקברות. האירועים להם היא עדה, מערבלים את חייה. עליה לקום ולפעול...

 

"ההר" זכה בפרס התסריט ומענק ההפקה מטעם חממת הקולנוע של פסטיבל טורינו. הקרנת הבכורה של "ההר" היתה במסגרת תחרות ה-"Orizzonti" - הבחירה הרשמית של פסטיבל ונציה 2015, ו"תגליות חדשות" של פסטיבל טורנטו 2015. הוא הוקרן במסגרת New Directors\New films במוזיאון ה-MOMA בניו יורק, וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר, ופרס "דון קישוטה" לבמאית פורצת דרך בפסטיבל פרייבורג, שוייץ.

 

 

זהו סרטה הראשון, באורך מלא, של יעל קיים בוגרת בית הספר לקולנוע "סם שפיגל". סרטה הקצר "דיפלומה" זכה בפרס בפסטיבל קאן 2009, הוקרן במוזיאון המומה שבניו יורק ובפסטיבלים בארץ ובעולם.

 

 

דבר הבמאית – יעל קיים

"ההשראה שלי מגיעה ממה שמכונה "נוף תרבותי" (cultural landscape), מקומות בהם הטבע נפגש עם עיצוב ובנייה אנושית, האוגרים בתוכם משמעויות היסטוריות ומיתוסים דתיים ולאומיים.  מעניין אותי לחקור דמויות דרך השימוש בנוף, להציב אותן במיקומים קיצוניים אשר מגבילים אותן ויחד עם זאת מאפשרים להן שינוי.

 

בסרטי הקצר "דיפלומה", הייתה זאת חברון המשוסעת, "ההר" נכתב להר הזיתים.

 במשך תקופה ארוכה ביקרתי שוב שוב בהר, עליתי וירדתי בשבילי בית הקברות היהודי העתיק, נחשפתי אל הדמויות הקשורות להר או קבורות בו, וחקרתי את סיפוריו, מהמיתוסים והאגדות האופפים אותו ושזורים במסורות היהודית, המוסלמית והנוצרית ועד לסיפורי היומיום ששמעתי מנשים וגברים עם קשר מיוחד אל ההר. ההר הרגיש לי "על זמני" באותה מידה שהוא עכשווי וקונקרטי והתחושה הזאת התוותה את עשיית הסרט.

 

למרגלות הר הזיתים אני חוקרת ומספרת את סיפורה של "האישה הטובה", של "חוה", האם המטפלת והמכילה. אל הארכיטיפ הקדום הזה יצקתי חוויות שלי, של הסובבות אותי ושל בנות משפחתי, חילוניות, דתיות ומסורתיות כאחד. תוך הקפדה על האיזון שבין דמויות מלאות רבדים ובין הארכיטיפים שהן מייצגות והסימבוליות שלהם נבנתה דמותה של רעיה ואם, אישה שבעלה הפסיק לחשוק בה, אך בה יש עדיין תשוקה, ומתוך חיי השגרה של ניהול בית ומשפחה היא מתבוננת סביבה ומתאווה לפרוץ את גבולות עולמה.

 

באחד מביקורי בהר, כשעמדתי ליד קברה של המשוררת זלדה, אישה שהצליחה לשבור מחיצות בין עולמות, התבוננתי על הר הבית שממול ועלה בראשי דימוי שלא עזב אותי, אישה שוטפת כלים במטבחה הקטן ומחלונה נשקף אליה ההר ואיתו ההבטחה הגדולה לגאולה, זו שממאנת להתממש".

 

 בימים אלה מוקרן "ההר" בפסטיבלים ברחבי העולם ונמכר להפצה למדינות: אוסטרליה, ניו-זילנד, צרפת שווייץ ודנמרק.

 

לצפיה בקדימון לחצו כאן

 

יעל קיים

יעל קיים היא תסריטאית, במאית ומרצה במכללת ספיר בחוג לקולנוע וטלוויזיה.

למדה קולנוע ב VCA באוסטרליה ובסם שפיגל. סרטה הקצר "פרלינים" הוקרן בפסטיבל קרלובי וארי ובפסטיבל חיפה. סרטה הקצר "דיפלומה" זכה בפרס בפסטיבל קאן 2009 במסגרת ה"סינפונדסיון", הוקרן בלמעלה מ-70 פסטיבלים, נרכש להפצה בינלאומית  וזכה בפרסים רבים. "ההר" הוא הפיצ'ר הראשון שלה, מאז כתבה את התסריט לסרט העלילתי "השגחה פרטית" (בפיתוח) עבורו זכתה במלגת הרזידנס של פסטיבל קאן, מלגת 7\24 בברלין ומלגת פיתוח תסריט של פסטיבל סאנדנס, עיבדה את ספרו של אלי עמיר "יסמין" לתסריט באורך מלא שיבוים על ידי ערן ריקליס, בהפקת "טופיה הפקות"- מיכאל שרפשטיין, ליאון אדרי ומשה אדרי. בימים אלו היא מפתחת מיני סדרה ואת הפיצ'ר השני שלה.

 

 יעל קיים

 

ביקורות

"סרט ביכורים המבוים ביד בוטחת",  מנולה דרגיס - The New York Times

"עדין ויפהפה",  ג'יי וייסבוג - Variety

"מקורי לחלוטין", דבורה יאנג - Holywood Reporter

"בהירות מבריקה ועמימות מדויקת",  איי. או סקוט - The New York Times


 

הגיגיה של הכתבת, רחל אושר, על סרט "ההר"

"על משקל "החיים בזבל" - הסרט נקרא "החיים בבית הקברות". הוא מעלה נושאים ישראליים-אוניברסליים.

 

במרכזו עומדת צביה שמכנה את ביתה "פינת החי" - המקום החי היחידי בבית הקברות. למרבה הצער והאירוניה, היא מגלמת את החי-המת. חייה מטלטלים בין דאגה לילדים, שמירה על שלמות המשפחה, קיום מצוות, ושמירה על בית הקברות.

 

על אף שהמפגשים בין צביה לעבאד - חופר הקברים הערבי - קצרים ומתוחים, שניהם מזהים את הדימיון שבין חייהם הבודדים,  חיים המוכתבים על פי חוק ומסורת. 

 

באחת משיחותיהם עולה נושא התפילה בהר הבית. צביה אינה רשאית להתפלל שם. עבאד מדגיש שמשפחתו מרמאללה לא יכולה גם היא להתפלל שם. עבאד חייב לחזור ב-17:00 לביתו, מפאת הסגר, ואילו צביה כבולה לביתה רוב הזמן.  

ראובן, בעלה של צביה, קר ומנוכר למשפחתו. הוא מעדיף בצורה בולטת את בתם הבכורה, גאולה, המגלה סימני ידע ושקדנות בבי"ס ובלימודי הדת.  

 

האחת שמטיחה את האמת ללא כחל וסרק בסרט, היא מירי הזונה.  זו משחררת את חרצובות לשונה, ובדרך הכי בוטה אבל אמיתית - משקפת בפני צביה את מציאות חייה העגומה. 

 

הסרט מציג מפגשים מעניינים בין עולמות מנוגדים מבחינה דתית ותרבותית.

סופו של הסרט פתוח ונתון לשיקולו של הצופה, באם נעשו החיבורים בין הבעל לאשתו, הערבי והיהודיה, שומרי המצוות, ומאידך - העוברים על החוק (המוסרי, היהודי, החברתי)".  

 

 

צילומים: יח"צ

 

Please reload

כתבות נוספות
Please reload