מסעדת פינגווין בנהריה – אוכל טוב מבית טוב
מ"קיוסק גזוז" לבית קפה-מסעדה – דור רביעי של משפחת אופנהיימר המיתולוגית
ארנסט אופנהיימר פתח בנהריה קיוסק, וקרא לו פינגווין. השנים חלפו, הקיוסק הפך למסעדה מצליחה - אחת מסמליה של נהריה, שמנוהלת על ידי בני הדור הרביעי.
תעודת הזהות של "אופנהיימר"
שנת הקמה: 1940
בעלות דאז: ארנסט אופנהיימר
בעלות היום: אילן ואמיר אופנהיימר
בתפריט דאז: מרק גולאש, שטרודל עם קצפת, שניצל
בתפריט היום - הכל מהכל: ארוחות בוקר, סנדוויצ'ים, פסטות, פיצות, דגים, סלטים, המבורגר, בשרים וקינוחים.
התפריט התעדכן לאור הטעם והדרישות של הסועדים.
מיקום ובעלות
משפחת אופנהיימר פתחה קיוסק קטן בנהריה. ארנסט יזם את הפתיחה. הוריו, הוגו וריחה, שעלו עמו, סייעו לו לנהל את העסק. עם השנים התחתן ארנסט עם מריאנה, שהצטרפה לעבודה בעסק, ונולד בנו, אילן. הקיוסק הפך למסעדה, ואילן, שניהל את המסעדה שנים רבות, העביר לא מכבר את שרביט הניהול לבנו, אמיר.
סיפורו של מקום. סיפורה של משפחה
פיסת היסטוריה שמתועדת בספר שראה אור לרגל חגיגות ה-70.
ארנסט אופנהיימר ניהל בית קפה מצליח בגרמניה, עד אשר נאלץ לברוח מאימת הנאצים, ביחד עם משפחתו לארץ ישראל בשנת 1936. המשפחה התיישבה בנהריה. בתחילה ניסה ארנסט אופנהיימר להשתלב בעבודה חקלאית, אבל התייאש כעבור זמן קצר. במקום לעבוד כחקלאי, החליט לפתוח קיוסק קטן בנהריה, והעניק לו את השם פינגווין - על שם הוצאת ספרים מפורסמת בשם זה.
ההנהלה וצוות המסעדה
המיקום הנבחר היה שדרות הגעתון. עם השנים הפכו השדרות לעורק הפועם ושוקק החיים של נהריה. הלקוחות הראשונים שנהנו מהמקום היו בעיקר חיילים זרים, ששירתו באזור באותה תקופה, רובם בריטים. הם נהגו להגיע לפינגווין לעתים קרובות, להשתכר ו"ללכת מכות". העובדה שהחיילים האנגלים השתכרו שם אמנם הייתה לא נעימה, אבל שיחקה לא פעם גם לטובת היישוב. כשהגיעה אוניית מעפילים לחופי נהריה, דאגו אנשי ההגנה לשלוח את הבחורות הכי יפות לפינגווין, כדי להסיח את דעתם של החיילים, בעת שהם מבריחים ארצה מעפילים.
בשנותיה הראשונות של המדינה התיישבה בנהריה אוכלוסייה שונה לחלוטין מזו היושבת בה כיום. צעירים רבים, שהגיעו להפריח את אזור הצפון. כיוון שהיו רווקים ונטולי משפחה, נהגו לבלות בפינגווין את שעות הפנאי. במקום להישאר בבית, הם חיפשו אחר חברה צעירה ומשכילה, ומצאו אותה שם. מורים חלוצים ישבו בפינגווין שעות ובדקו מבחנים, ובהמשך גם התדיינו על מיני נושאים חינוכיים, עד שלבסוף נוצרו שם פרלמנטים מקומיים. חבורות של אנשים הגיעו בימים קבועים. בתקופת המצור על נהריה היו התושבים מתכנסים בפינגווין לשמוע חדשות ולקרוא ידיעות מהעיתון היומי שתלו על לוח קיר, כדי שכל תושבי העיר יוכלו להתעדכן.
גם אילן אופנהיימר בילה את רוב שעותיו הפנויות במסעדה. הוריו, ארנסט ומריאנה, שעבדו בה שניהם, הביאו אותו עימם בכל הזדמנות. גם הוגו וריחה בילו לא מעט במסעדה ונתנו כתף. הוגו נהג לומר בקביעות לכל לקוח, ובגרמנית: "בדיוק את זה אכלתי היום".
מנות הדגל של פינגווין:
שניצל פינגווין, סלט כרוב, מרק גולאש ושטרודל תפוחים עם גלידה וקצפת.
שטרודל התפוחים מוגש עם כדור גלידה, שהגיע ממחלבות שטראוס. מיכאל שטראוס, שהוריו ייסדו את המחלבות ואשר היו מיודדים עם אילן, נהג להעביר למסעדה בכל יום פחים עם 10 קילו גלידה.
תות שדה עם קצפת. באותן שנים לא ניתן היה להשיג את המנה הזו באף מקום בארץ, ואנשים הצפינו לנהריה מכל קצוות ישראל, כדי לטעום את המעדן האגדי.
כחלק מהמסורת וכמדי שנה, לאחר טקס בחירת מלכת היופי, הגיעו הזוכות לנהריה. ביום שלמחרת התחרות הגיעו הזוכות לפינגווין, שם התקיימה תצוגת אופנה בהשתתפותן.
מבקרים ידועים: יאיר לפיד, יאיר ניצני, איתן ורטהיימר, כתבי חדשות כמו אהרון ברנע, ועוד. בתקופה מסוימת אירח המקום גם הופעות חיות. בחצר האחורית העלו הופעות אמנים כמו יפה ירקוני, שייקה אופיר, הגשש החיוור, שושנה דמארי, אריק לביא, אורי זוהר ועוד.
מאז ועד היום
אילן ואביו הצליחו לשמור על המקום פתוח כל השנים, 7 ימים בשבוע, למעט ביום כיפור. גם כששופץ, דאגו תמיד שהשיפוץ יהיה רק בחלק מהאגפים.
במהלך השנים העיר השתנתה, וכך גם הלקוחות. אילן מספר, שבשנים שבהן נהריה נחשבה לעיירת נופש שוקקת חיים, היתה בה אווירה אחרת. פעם אנשים מכל רחבי הארץ הגיעו לנהריה לנופש, ולחגיגה הצטרפו גם חיילי או"ם סקנדינביים, שהרבו לבלות בה, עד שעברו לביירות. עם חלוף השנים התערער מעמדה של נהריה כעיירת נופש, והעיר התרוקנה מתיירים.
אחת ההמצאות המכוננות של המקום היא קפה אילן, שנקרא על שם הבעלים. אילן לא אהב לשתות קפה בספל עם ידית. לכן ביקש שיכינו לו במסעדה קפה בכוס זכוכית, עם מנה גדולה של קפה, מעט חלב וקצף. בכוס הזכוכית נוצר קפה עם מספר שכבות. הלקוחות הקבועים התלהבו, רצו קפה כזה בדיוק, ומשם ועד להתפשטות הגרסה בכל רחבי הארץ הדרך היתה קצרה.
בנו של אילן, אמיר, מנהל היום את העסק. אילן חונך אותו, ובמקביל מנהל גם את מסעדת אדלינה בקיבוץ כברי.
התארחנו במסעדת פינגווין ונהנינו מהמנות:
קרם “אדלינה” - קרם חצילים מעולה, מוגש עם לחמניות הבית ומתבלים
סלט יווני - ירקות טריים, גבינה בולגרית מגורדת, זיתי קלמטה ובצל מתובלים בשמן זית וזעתר
מרק בצל - גבינת פרמזן וקרוטונים בצד
מרק גולש - מרק עם בשר בקר, תפוח אדמה וגזר
פיצה ים תיכונית - רוטב עגבניות ומוצרלה בתוספת בולגרית, זיתים שחורים, עגבניות וחצילים קלויים
שניצל פינגוין - חזה הודו בציפוי פריך של פירורי לחם
מדליוני פילה עגל - ברוטב קברנה ופטריות שמפניון ברוטב צ’ימיצ’ורי
פילה אמנון - במחבת בחמאה ולימון
שטרודל תפוחים חם - מבצק וינאי, כדור גלידה, קצפת וסלט פירות
עוגת שוקולד חמה - 2 כדורי גלידה, קצפת, סלט פירות ורוטב שוקולד חם
“אדלינה” - עוגת גבינה אפוייה מעולה
המלצרית החרוצה ומאירת הפנים - מאי רבוח
מסעדת פינגוין
אוכל איטלקי, בשרים וסטייקים, אוכל צמחוני, ארוחות בוקר, פיצה, קפה
שד' הגעתון 31 , נהריה
טלפון: 053-9444191
פקס: 04-9928854
אתר אינטרנט: http://penguin.rest.co.il
צילומים: סימה להט