שוקי אלוני – אמן גאון וצנוע - פותח תערוכת "תמונות מעולם אחר"
.במוצ"ש, ה-20 ביוני 2015, נפתחה בגלריה לאמנות עמליה ארבל בתל-אביב, תערוכתו של האמן שוקי אלוני. התערוכה תינעל ב-1 ביולי 2015
גלריה "עמליה ארבל", רח' בן יהודה 100. טלפון 03-5444399
את הפתיחה החגיגית פתחה עמליה ארבל, בעלת הגלריה, ואמרה:
"שוקי הוא גאון. כל התמונות שלו נוגעות במוטיב הזמן. זמן הוא משאב יקר ומופשט, ושוקי בגאוניותו, מצליח להמחיש אותו בתמונותיו. התמונות עשירות וגדושות בפרטים סימבוליים, והן מאתגרות את הצופה להבחין ולהבין את משמעותן. מעולם לא נחשפתי לתמונות מיוחדות ויפות כאלה."
חנה אלוני, "העזר כנגדו" של שוקי... היא המנוע שדחף אותו ל"הוציא את תמונותיו מהמגירה". חנה, גם היא אמנית רב-גונית: מעצבת גרפית, בונה דגמים אדריכליים, מציירת, אמנית טלאים, חורזת תכשיטים, מקדרת... ואם לא די בכל אלה, היא גם הכינה במו ידיה את "פטיפורי הגורמה" לאורחי התערוכה.
חנה סיפרה: "נכנסתי לתומי לגלריית עמליה ארבל עם שתי חברות, ושאלתי אם אפשר להראות להם את ציוריו של שוקי מהטלפון הנייד שלי. כך זה התגלגל, עד לפתיחת התערוכה היום."
שוקי אלוני: "מזמן לא הייתי באירוע כזה"... אני לא מצייר את מה שמקובל ואופנתי, אלא את מה שאני אוהב. הזרם הסוריאליסטי מתחבר לדמיון שלי כמו כפפה ליד. הוא גם מתחבר לתחומי ההתעניינות האחרים שלי, כגון היסטוריה כללית והיסטוריה ימית.
ריבה ציפרשטיין, אחות בכירה במרכז הרפואי סוראסקי, וחברה של חנה ושוקי מזה 40 שנה, כתבה לכבודו:
"לך שוקי האדם והאמן
כמו שנאמר... אצל פאולו קואלו...
במחזוריות הטבע אין ניצחון ואיו תבוסה. יש רק תנועה...
אותה תנועה חמקמקה של פרטים
יחידות קטנות של פרטים
זעירותם של פרטים
קצה קצהו של...
ומה מניע אותם?
והאם השלם הוא יותר מסכום פרטיו?
או זאת בעצם היצירה... האומנות והאומן
ממתין לרגע הנכון בסבלנות יתרה
מקשיב בלאט להלמות ליבו
ער למתח בו הוא שרוי
לפחד שהוא חש
לחרדת החיים...
מהרהר בחייו
ומצייר את שהוא חש ורואה – בתוך תוכו הוא רואה
כהתרחשות אדירים
ומצייר את העולם... את חייו... את חיינו
באותה תנועה חמקמקה של פרטים
תתבוננו... כי שוקי מצייר:
עולם שבו תמיד ישנם אבנים וסדקים
פתחים פעורים וקשתות, ומדרגות הנושקות לשמיים משום מקום...
וכד נוטף שמן ופעמון חרישי
ועץ עירום – המטיל צילו על שברי האבן מול צריחים ו"סולם של לאן?"
וחתול... כן חתול הממתין בחכמה להזדמנות הבאה שלא תחמוק...
כבר נאמר...
שמי שאינו מכיר את עצמו - מתחיל לחשוש מהריק...
אבל הריק אינו קיים!
בנפשנו מסתתר עולם ומלואו שמחכה להחשף
הוא נמצא שם במלוא עוצמתו
אך הוא כה חדש וכביר – שאנו חוששים להכיר בקיומו...
שוקי מבורך, כי אינו חושש מהבדידות מהריק
אינו נבהל מחברתו שלו
אינו מחפש נואשות אחרי עיסוק כל שהוא או אחרי "בילוי שוא" או מושא לביקורת,
הוא פשוט מצייר... תתבוננו
וכדי שעבודתו תהיה טובה באמת, עליו להיות שליו... ולהקשיב רק לעצמו ורק לשפת המלאכים...
ובתמונה: שעון החול על כדוריו הצבעוניים נעצר מלכת...
וקוביית המזל מתגמדת בכוחה מול עוצמת האלכסון המניע את אותם כדורי פלא הנובעים מכלי סדוק
הנשען על ערימת ספרי חכמה – בתנועה חמקמקה ו"מדרגות לאן"?
הפרטים או השלם? תתבוננו
ואני שואלת, מי אתה שוקי האדם והאומן?
האם אתה הוא ממציא המכונה שמגלגלת כדורי פלא אדומים וכחולים?
או הבנאי שעורם אבנים על אבנים לקיר?
או הכלי הסדוק? או כד השמן? או העגור או החתול?
או הזמן שקפא מלכת...?
ואני אומרת, זה אתה השלם וחלקיו - האומן והאדם.
אתה שוקי, שהשכלת כל-כך להפוך צלקות למדליות...
תתבוננו..."
ואחרון אחרון חביב... פרופ' משה אהרן אפשטיין: חלילן ישראלי, מנצח וסולן של תזמורות קאמריות בינלאומיות, דקן הפקולטה לחינוך מוזיקלי במכללת לוינסקי.
לדבריו של משה: "ציור הוא אמנות שנועדה לעיניים. מוזיקה היא אמנות שנועדה לאזניים, אך שתיהן מגיעות לאותו מקום בנפש.
גאוניותם של הציורים של שוקי, חיברה אותי לספרו של הופשטטר העוסק, בין היתר, בגאוניותו של יוהאן סבסטיאן באך. לכן הקטע המוזיקלי שאנגן בחליל צד יהיה אלמנאנד - "ריקוד גרמני" – מאת באך."
ומשהו "בקטנה" על שוקי...
שוקי אלוני, יליד 1948, בוגר המגמה לאומנות שימושית (ציור, רישום, גרפיקה ופיסול) בביה"ס ע"ש חנה יפה. עובד כמעצב גרפי, מצייר ובונה מודלים בשעות הפנאי.
תערוכות קודמות
1977- מוזיאון בית עמנואל ברמת גן
1981 – בית גולדמינץ, מרכז הקהילה היהודית באנטורפן, בלגיה
1987 – בית יד לבנים ראשון לציון
2014 – היכל התרבות ראשון לציון
בתערוכה מוצגים ציורי אקריליק על בד. שוקי אלוני עבר מעיצוב גרפי לציור פיגורטיבי. לאחר שיצא לגימלאות, הפך מימד הזמן למשמעותי ביותר בחייו והוא שקע כולו בציור. הציורים סוריליאיסטיים, וקוראים תגר על המציאות.
דגמי האוניות
"בניית דגמי האוניות החלה מוקדם בחיי, במקביל לציור. בגיל 15 עם קבלת משכורתי הראשונה בחיי (מהעבודה בחופש הגדול) - קניתי דגם להרכבה. מאחר שלא יכולתי לממן קניות נוספות, רכשתי חומרים וספרים על אוניות מכל מקור אפשרי (לפני 50 שנה לא היה אינטרנט).
בגיל 16 בניתי דגם של המשחתת אילת, על פי שרטוט קטן שהתפרסם בבטאון חיל הים. כ-3 שנים לאחר מכן, הזדמן לי לבקר באוניה "האחות" - אח"י יפו, ונוכחתי לדעת שדייקתי. אני לומד כל פרט באוניות, ובונה דגמים מדוייקים שלהן.
תכננתי ובניתי גם דגמי מטוסים מנייר עבור בטאון חיל האויר. כשצברתי כ-100 דגמים בקנה מידה קטן, ולא איתרתי מקום אחסון עבורם, תרמתי את כל האוסף לביה"ס אורט ימי אשדוד.
כיום, בין הציורים והתערוכות, אני מפנה זמן לבניית האוניות".
הערת הכתבת על האמן: "כמה נחבא אל הכלים, כמה צנוע, וכמה גאון... הלוואי שנשכיל להכיר בכישרונו הגאוני של האמן הזה - כאן ועכשיו"...
במוצ"ש, ה-20 ביוני 2015, נפתחה בגלריה לאמנות עמליה ארבל בתל-אביב, תערוכתו של האמן שוקי אלוני. התערוכה תינעל ב-1 ביולי 2015.
גלריה "עמליה ארבל", רח' בן יהודה 100. טלפון 03-5444399
צילומים: סימה להט