ראשון-לציון – מ"ראשוני הראשונים" לעיר מבוקשת שהכל מכל בה...

רגע של היסטוריה

ראשון לציון נוסדה בט"ו באב תרמ"ב, 31 ביולי 1882, על ידי 17 משפחות שהגיעו ממזרח אירופה. היא היתה המושבה הראשונה של העלייה הראשונה. מצב המושבה הצעירה היה בכי רע, וכספם של המייסדים הלך ואזל. באוקטובר 1882, נענה הברון אדמונד דה רוטשילד לפנייתו של יוסף פינברג, שליח המייסדים, והעביר סכום כסף ראשון שנועד לסייע במציאת מים ובקיום ל-7 משפחות דלות האמצעים מקרב המייסדים.

בפברואר 1883 נמצאו המים בבאר המושבה, וגורל המושבה נחרץ לחיים. הברון רוטשילד תמך בראשון-לציון במשך 18 שנים. הוא סייע בפיתוח החקלאות, הקים בנייני ציבור ובנה את היקב הגדול - חלוץ התעשייה המודרנית בארץ ישראל.

בראשון-לציון הונחו אבני היסוד לעיצוב התרבות והלאומיות העברית ולקיום העם בארצו המתחדשת:

כאן נוצר והונף דגל הלאום (1885), נולד המנון "התקוה" (1887), נוסדו בית הספר העברי (1888) וגן הילדים העברי הראשונים בארץ ובעולם (1898), הוקמה "קרן קימת" הראשונה לציון (1889), ניגנה תזמורת עברית ראשונה (1895), נחנך בית העם העברי הראשון (1898) והוענקה לנשים זכות בחירה וכהונה בפועל בוועד המושבה לראשונה בארץ ישראל (1919).

לעיר היסטוריה מפוארת שהחלה עוד לפני קום המדינה ולה תרומה רבה בעיצוב סמלי הרוח של המדינה, כגון, הובלת החייאת השפה העברית בארץ ישראל באמצעות הקמת בית הספר העברי הראשון, הגן העברי הראשון והפיכת השפה העברית משפת קודש לשפת דיבור. כמו כן, היו אנשי המושבה אלו שחיברו לראשונה את מילותיו של נפתלי הרץ אימבר ללחן הרומני העממי ושרו לראשונה את ההמנון הלאומי. בראשון לציון גם הונף הדגל הכחול – לבן הראשון, הוקם המפעל המודרני העברי הראשון – יקב כרמל מזרחי ועוד. העירייה רואה במורשת ההיסטורית נכס ייחודי שיש להנציח, מקור לגאווה גדולה ומבקשת להביא זאת לידי ביטוי לתושבי העיר ולמבקרים בה.

המושבה הקטנה, שפרנסתה הייתה על החקלאות, צמחה והייתה לעיר בשנת 1950.

מאז עד היום – המושבה צמחה להיות העיר הרביעית בגודלה בישראל ומונה כיום כרבע מיליון איש. העיר נחשבת לאחת הערים המבוקשות ביותר למגורים, נהנית ממיקום מצוין במרכז המדינה, מרמת איכות חיים גבוהה, מערכת חינוך טובה מאוד, מגוון של פארקים ושטחים ירוקים, אתרי טבע ייחודיים, חוף ים, אירועי תרבות, מוסדות תרבות, בילוי ופנאי.

החזון של ראש העירייה, דב צור, הוא להמשיך את תנופת הפיתוח והצמיחה ולהפוך למטרופולין מרכזי, אשר מעניק לתושביו איכות חיים גבוהה, חינוך איכותי, תרבות עשירה ותעסוקה מתקדמת, תוך שמירה על ייחודה וערכיה ההיסטוריים של העיר.

קבוצת עיתונאים ובלוגרים הוזמנו לטייל ולחוות את האטרקציות של העיר. הסיור החל בביקור במרכזה ההיסטורי של העיר. נחשפנו לסיפור מרתק אודות ראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל וערש לידתם של השפה העברית המתחדשת, ההמנון הלאומי והדגל, דרך מרכזי פנאי ובילוי ענקיים כמו הסינמה סיטי וה-יס פלאנט, מתחמי תרבות הומים מלאים מסעדות, בארים ומועדונים, פארקים רחבי ידיים ובעלי ערך מוסף, חוף ים מטופח, וגולת הכותרת: פארק אגמים שמשלב טבע, מסלולי אופניים, אטרקציות ומופעי מוזיקה.

מוטי עג'מי, סגן ראש העיר, האיר את עינינו וסיפר בגאווה על התפתחות העיר ועל התכניות לעתיד. "בעשור הקרוב צפוייה העיר להמשיך את תנופת הפיתוח, לגדול בכ-20 אלף משקי בית, ולהפוך לעיר השלישית בגודלה בישראל.

מעיר מגורים אנו הופכים לעיר של מתחמי תעסוקה – "מתחם האלף". השאיפה של העירייה היא להפוך למוקד מרכזי לעסקים אשר כולל תעשייה מתקדמת מתחומי ההייטק, הפיננסים, המדיה ועוד. בימים אלו מקדמת העירייה תכנון לשלושה מתחמי עסקים חדשים, ושואפת שיגיעו אליהם חברות גדולות ומרכזיות בתחום התעשייה המתקדמת, פיננסים, הייטק, ביוטק ועוד.

בנוסף, בעיר מתפתח מתחם בילויים חדש שנקרא "הרובע". אירועים, מוזיקה ובידור. אין צורך לנדוד לערים שכנות".

מוזיאון ראשון-לציון: מעצבים ישראליות

הידעתם שבראשון לציון נולדו דגל הלאום, "התקווה" ובית הספר העברי הראשון בעולם? את כל אלה תמצאו במוזיאון העיר, המציג את ייחודה של ראשון-לציון כיוצרת סמלי לאום וערכים תרבותיים ארץ ישראליים. כאן תוכלו להכיר את סיפורה החשוב והמיוחד של העיר – הסיפור של ישראל שאותו מציג מוזיאון ראשון-לציון.

מוזיאון ראשון-לציון, רח' אחד העם 2, טל': 03-9598862

המוזיאון הפתוח של ראשון-לציון שוכן בלב העיר ההומה, בריבוע הרחובות הרצל, רוטשילד, אחד העם והכרמל. במוזיאון תפגשו את סיפור הקמת המושבה, את מאבקיהם של המייסדים לשרוד ולמצוא מים, את הברון רוטשילד שנחלץ לעזרתם, את יצירתו והנפתו של דגל כחול לבן הראשון בעולם בחגיגת מלאות למושבה שלוש שנים (1885), במרתף הבית העתיק שבו התגורר נפתלי הרץ אימבר תכירו את סיפור הולדת המנון "התקוה" בראשון-לציון.

בתצוגת בית הספר העברי הראשון בעולם תקחו חלק בשיעור עם המורה דוד יודילוביץ'. לצד כל אלה במוזיאון גם תערוכות נוספות ומרהיבות, בהן תכירו את בית המייסדים על כליו ורהיטיו, תתפעלו מאוסף כלי פורצלן מבתי ראשונים, תציצו אל האופנה של פעם בתלבושות אותנטיות, תחוו את חייה החקלאיים של המושבה, תפגשו את אמצעי התחבורה של פעם כולל דיליז'אנס אמיתי, ותטיילו ברחוב של בעלי המלאכה נותני השירותים למושבה החקלאית ראשון-לציון.

​יונה שפירא, אוצרת המוזיאון

בצאתכם מן המוזיאון תוכלו לטייל על "שביל הראשונים" מסלול משולט העובר בין 17 אתרים במתחם העיר ההיסטורית שבין הרחובות רוטשילד, אחד העם, הרצל והכרמל, ותוכלו להיווכח בעבודת השימור הנמרצת שמבצעת העירייה בשנים האחרונות להפחת חיים ברובע ההיסטורי של העיר.

נאוה קיסר - מנהלת המוזיאון

גן בעברית בראשון לציון

"גן בעברית" משתרע על שטח עצום של כ- 70 דונם וממוקם על שטח בסיס צריפין במזרח ראשון לציון. הפארק כולל מגרשי ספורט, בריכות נוי, שבילי אופניים, מבוך מילים ומתקני כושר.

הפארק משתרע על שטח עצום של כ- 68 דונם ירוק והוא מוקדש כולו לשפה העברית, שלה סיפור אהבה נושן עם העיר ראשון לציון. העיר ראשון לציון הייתה לעיר שבה הפכה השפה העברית משפת קודש לשפת דיבור של העם היהודי בארץ ישראל ובתפוצות. בני המושבה ראשון לציון היו הראשונים שהחלו ללמד עברית בגני הילדים ובבתי הספר ועד מהרה הפיצו את בשורת העברית בכל רחבי ארץ ישראל. מורשת מפוארת זו של העיר לא באה די לידי ביטוי ברמה הלאומית ובקרב הדור הצעיר. העיסוק בשפה מיועד לבלשנים לאנשי אקדמיה ותושבי העיר והארץ בכלל לא ערים למורשת יפה וחשובה זו. על כן, החליטו בעירייה לצאת מהמוזיאונים וחדרי הלימוד ולהביא את המורשת העברית לציבור באופן חווייתי – בפארק שכולו מוקדש לשפה העברית.

אליאב נחליאלי, מעצב מוזיאונים

גם למיקום הפארק יש סיפור מיוחד. מזרח ראשון לציון אינה רווייה בשטחים ירוקים, ולכן כאשר ביקש ראש העירייה להקים פארק באזור הוא נתקל בבעיה קשה של היעדר שטחים פתוחים. הוא הצליח למצוא פיתרון יצירתי לבעיה וביקש ממשרד הביטחון, שכבר הודיע כי מחנה צריפין צפוי להתפנות בעתיד, כי יפנו פיסת שטח כבר עכשיו ויאפשרו הקמת פארק ציבורי פתוח לטובת תושבי העיר והאזור. הפארק, שנחנך רק לפני כשנה, כבר הפך לאטרקציה ומושך אליו מבקרים מכל רחבי הארץ.

אז מה יש בגן? בריכות ביולוגיות גדולות עם דגי נוי, מזרקות, מגרשי כדורגל, כדורסל וקטרגל, שבילי אופנים היקפיים, מתחם המיועד לפיקניק, מתחם מתקני פעוטות מקורים, מתקני כושר וכמובן מדשאות רחבות ידיים.

וכמובן, את הכל עוטף העיסוק בשפה העברית. בגן עובר כחוט השני "שביל מלים" הקושר בין האזורים השונים. כמו כן שולבו צמחים לפי סדר האלף בית, מזרקת אותיות בה הילדים יכולים לשלוט על זרמי המתזים ולכתוב את שמם, מבוך מילים בו ניתן להגיע לאוצר על ידי פתרון מילים וניבים בעברית, "גבעת אלפון" בה ממוקמים גבעה עם אותיות שניתן לטפס אליה, לוח וקיר לכתיבה עצמית, שיפודי מלים להרכבת משפחות מלים ואלמנטים נוספים שאותם מגלה המבקר בהדרגה.

בגן נשמרו המתקנים המקוריים של הצבא כגון ההאנגרים והצריפים שהוסבו לשימושים חדשים כמו: סככות צל למתקני משחק, מסעדה, בית קפה וגלריה עתידית. עצי האקליפטוס הוותיקים האופייניים למחנות צבא נשמרו בקפידה ומהווים את אזורי הצל של הפארק. הפרויקט מדגים כיצד בהשקעה עירונית יצירתית ניתן להסב שטח "אבוד" של מחנה צבאי לטובת שיפור איכות החיים העירונית.

גן חוף הים

11 דונם של מתקנים ייחודיים לילדים, מגרשי כדורסל, מגרשי כדורגל לפעוטות, מתקני כושר ורחבת עץ לאופניים וגלגיליות.

חוף הים של ראשון לציון מציע לילדים ולהורים חוויה משולבת של חוף ים, מצד אחד, ים, גלים, חול, כף ודלי, ומצד שני, פארק משחקים רחב ידיים. פארק חוף הים נמצא בחלקו הצפוני של חוף הים בצמוד למתחמי החנייה. הפארק משתרע על שטח של 11 דונם. המבקרים יכולים ליהנות מ-15 מתקנים ייחודיים, 6 מגרשי כדורסל קטנים, 4 מגרשי כדורגל לפעוטות עד גיל 5 על שטח של 100 מ"ר כל אחד, מבוך, מתקני משחק מקורים לפעוטות, מתקני כושר לבוגרים, פינות ישיבה, וכמובן, נוף לים.

בנוסף, על ראש הגבעה בגן, נבנה מצפה פיראטיים בו הוצב מגדל עם משקפת ממנו יוכלו הילדים להשקיף לים-את הדרך למטה מן הגבעה יעשו על גבי אחת משלושת המגלשות שהותקנו במקום. במקום נבנה גם משטח עץ גלי, מיני אקסטרים, שמתפרש על שטח של 2 דונם להחלקה על גלגיליות, סקייט בורד ולרכיבת אופניים.

אלי שוורצמן, מנהל אגף חופים ואגמים

הרחבת רצועת החוף של ראשון לציון

לראשונה מקום המדינה, משרד הביטחון פינה שטח חוף לטובת הציבור. במשך שנים נאבקה העירייה בבירוקרטיה שתאפשר הרחבת רצועת החוף הקצרה והצפופה. תהליך הכשרת רצועת החוף כלל פינוי נפלים מחוף הים ומהים בשטח של 22.5 דונם. עלות פינוי הנפלים מוערכת בכ-13 מיליון שקלים מתקציב העירייה.

אם לא יהיו הפתעות, תושבי ראשון לציון ייהנו כבר בעונת הרחצה הנוכחית מחוף ים חדש שיצטרף ליתר חופי העיר. החוף הדרומי, שבמשך שנים הוחזק על ידי משרד הביטחון ושימש שטח אימונים, עבר בשנה האחרונה תהליך הכשרה שבו נדרשה עיריית ראשון לציון, באמצעות צוותים מיוחדים ובפיקוח יועץ בינלאומי לפינוי ימי, לסרוק 22.5 דונם מחוף הים ומהים ולפנות מפגעים ונפלים בשטח באמצעות כלים הנדסיים וצוללנים. עלות הכשרת החוף שהיוותה תנאי להעברתו לשימוש חוף רחצה היא כ-13 מיליון שקלים מתקציב העירייה. בימים אלו מתבצעות עבודות להקמת גדר היקפית הן ביבשה והן בים שיבטיחו את שלומם של המתרחצים.

למרות שבתחום שיפוט העיר יש שבעה קילומטרים של חוף, רובו בשימוש משרד הביטחון ורק כ-800 מטרים משמשים לחוף רחצה. לפני כשלוש שנים נחתם הסכם בין משרד הביטחון לעיריית ראשון לציון על העברת 150 מטרים רצועת חוף משימוש צה"לי לטובת חוף רחצה פתוח לציבור. מכיוון שזהו שטח החוף הראשון שהועבר אי פעם מידיים צבאיות לידי הציבור, ומכיוון שבישראל אין ניסיון של פינוי מוקשים משטח ימי, נתקל התהליך בקשיים בירוקרטיים רבים. אנו נמצאים בישורת האחרונה ומקווים שכבר בשבועות הקרובים ייפתח החוף לציבור. בעירייה מקווים כי זוהי סנונית ראשונה וכי משרד הביטחון ימשיך במגמה ויפנה את כל שטח החוף לטובת ציבור אזרחי ישראל.

תוספת רצועת החוף תאפשר לעירייה להקים חוף ייעודי לילדים, על פי התכנון, במקום יוצבו מתקנים להנאת הילדים, כמו מתנפחים, טרמפולינות ומגלשות שיופעלו עם מי ים.

לעיר חמישה חופים מוכרזים שכל אחד מהם משתרע לאורך כ-150 מטרים. חוף מספר 4, הוכרז בשנה שעברה כחוף כחול ולכן לא ניתן להשכיר בו כסאות ומיטות שיזוף. ביתר החופים החליטה העירייה להקצות לפחות 30% משטח החוף לטובת ציבור המתרחצים מבלי שיאלצו לשלם כסף עבור כיסא או שמשייה.

גם השנה יעמוד לרשות המתרחצים חוף נפרד עבור הציבור הדתי. כל החופים בראשון לציון מונגשים לנכים.

החוף הצפוני מיועד לספורט ימי שאינו ממונע, בימים אלו נמשכת בנייתו של מועדון השייט שיתפרס על שטח של 300 מ"ר, יחליף את המועדון הישן ויעניק הדרכה ושירות ליותר גולשים בענפים נוספים כמו קיאקים, מפרשיות, גלשני רוח ועוד. בנוסף ישמש המועדון שני בתי ספר יסודיים בלימודי הסביבה הימית והחופית.

פארק האגמים ראשון לציון – מרכז הבילוי והפנאי של גוש דן

האגמים במערב ראשון לציון

טבע עירוני מרהיב ביופיו משתרע במערב העיר ראשון לציון. אגמי מים מוקפים בצמחייה מגוונת ועשירה המעניקה מחסה למאות יונקים מכרסמים ובעלי כנף שהפכו את המקום למשכנם. ציפורים נודדות מוצאות במקום תחנת מרגוע בטרם ימשיכו בדרכם, חובבי טבע רבים מגיעים לצלם ולתעד וסתם אנשים המבקשים לשמוע שקט, לראות ירוק ומים ולהתנתק לרגע ממרוץ החיים - והכל נמצא בפאתי עיר גדולה וסואנת בחולות ההולכים ונעלמים.

פיתוח ראשון מסוגו בארץ בחולות אלה, הוא פרויקט חפירת אגמי מים לקליטת מי נגר עילי להשקיה ולהחדרה למי התהום. הראשון מבין שני האגמים שנחפרו הוא אגם ראשון הסמוך למתקני השעשועים של הסופרלנד. בשנת 1992 נחפר האגם ביוזמת הרשות המקומית במטרה לאגור מי גשמים להשקיית הפארקים במערב העיר. מי הנגר העילי נאספים בצינורות הובלה תת קרקעיים, נפרדים ממערכת הביוב העירונית ומוזרמים לאגם.

בשנים גשומות במיוחד, גאו מי האגם ועודפי המים זרמו לים. למניעת בזבוז מים אלה, נחפר בשנת 1998 דרומית לאגם ראשון ובמרחק קצר ממנו אגם נוסף, אגם הנקיק, שקיבל את שמו בשל צורתו. עודפי המים מאגם הסופרלנד נשאבים אליו על ידי 2 משאבות ויכולת הקיבולת שלו היא עצומה. מי אגם הנקיק נועדו להחדרה למי התהום בלבד. מידי שנה חוסכת העירייה 5 מיליון ₪ בהשקיית גינות המערב באמצעות מי אגם ראשון.

טבע בלב העיר

שני האגמים נחפרו בסביבה חולית. סביבה זו מהווה בית גידול מיוחד בפני עצמו והצומח והחי שנמצאים בהם מותאמים לתנאים המיוחדים השוררים בחולות. צבאים, שועלים וחזירי בר מוצאים גישה לאגמים בלילה ולוגמים מהם מים לרוויה. כך, עם השנים התפתחה מערכת אקולוגית חשובה באגמים הכוללת צמחייה ובעלי חיים האופייניים למקווי מים מתוקים. התנאים הייחודיים השוררים באגמים אלה משמרים מגוון ביולוגי יוצא דופן הכולל חרקים, סרטנים רכיכות דו חיים ועוד. לפני כמה שנים הוכנסו דגים לאגמים בצורה יזומה ובעלי כנף מוצאים להם באגמים אלה "תחנת תדלוק" חשובה במהלך הנדידה וחלקם אף מקננים בהם.

בין המינים המעניינים שניצפו : אנפה משורטטת, אנפית גמדית, צולל ביצות, עיט צפרדעים, זמירון, חרגולן זמירי וקנית אירופית.

תרבות ופנאי על גדות האגם

באזור האגמים התפתחו תחומים שונים של תרבות הפנאי : מתחם השעשועים בסופרלנד, מגרש כדורגל עירוני, מנחת להטסת טיסנים ומטוסים קלים, שם נמצא גם מוזיאון התעופה והחלל, "יס פלנט" – מתחם בתי קולנוע ומסעדות, טיילת, מסלולי רכיבת אופניים בחולות, מסלולים לאוהבי הליכה ועוד.

לאחרונה נפתחה לציבור טיילת עץ צפה שתאפשר לכם להרגיש ממש על המים. מדובר בפרויקט משותף של עיריית ראשון לציון והחברה הממשלתית לתיירות להקמת טיילת סביב האגם. שלב ראשון של הטיילת הינו ממתחם "יס פלאנט" לכיוון מתחם הכנסים והאירועים lago – מרכז הכנסים והאירועים החדש. הטיילת עצמה תבנה בשני מפלסים אשר אחד ישמש כמשטח הליכה מעל גדת האגם, וטיילת נוספת אשר תהיה טיילת דק מרחפת בשולי ובתוך האגם. בטיילת הדק המרחפת ישנן שתי נקודות תצפית, שהייה והתכנסות.

על גדות אגם הנקיק סומן מסלול רכיבה אתגרי. שלושה שבילים נסללו וסומנו: למתקדמים, לרוכבים ברמה בינונית ולמשפחות. כ-12 ק"מ המתחילים בגלישה בדיונות החול ליד הכניסה לאתר אגני החמצון, מתפתלים בין עצי האיקליפטוס ומסתיימים בשכונות המערביות של העיר.

פלייבוקס – כל אחד יכול לעוף

מנהרת הרוח הראשונה בישראל מוקמת בימים אלו על גדות האגם במערב ראשון לציון, בסמוך למתחם היס-פלאנט והסופרלנד. מנהרת הרוח החדשה שתיפתח בחודש נובמבר הקרוב, מדמה את חוויית הצניחה החופשית אחד לאחד ומאפשרת לילדים החל מגיל 3, מבוגרים ונכים ליהנות מחוויית תעופת הגוף האנושי.

מנהרות הרוח החלו כמתקן אימונים לספורטאי צניחה חופשית, המתחרים בליגות שונות ברחבי העולם. עם הזמן, מנהרות הרוח הפכו לאטרקציית בילוי לכל המשפחה, במיוחד לאנשים שמבקשים לחוות את חוויית תעופת הגוף בחלל סגור ובטוח. היתרון במנהרות הרוח הוא זמן אויר בלתי מוגבל.

ברחבי העולם קיימות 100 מנהרות רוח וזו הראשונה שמוקמת בישראל. עלות המתקן כולו מוערכת בכ-30 מיליון שקלים. את החוויה של התעופה משיגים באמצעות מערכת של משאבות שמזרימות אויר לתוך פיר שגובהו 14 מ' וקוטרו 4.3 מ'. מנהלי החברה מציינים כי בעולם הפך הטרנד לענף ספורט של ממש, וכי עם הקמת המתקן בישראל יחלו לפעול ליגות לילדים, לספורטאים ולנכים בתחום תעופת הגוף במנהרות הרוח.

אמפיפארק LIVEPARK מבית זאפה

האמפיפארק ממוקם מדרום מערב לאגמים והוא כולל 3,000 מקומות ישיבה ועוד כ- 9,000 מקומות על הדשא.

האמפי יופעל על ידי קבוצת זאפה והכוונה היא שהוא יהיה האתר המרכזי בגוש דן להופעות חיות מהארץ ומחו״ל.

ייחודו של האמפי הוא שהוא נבנה כך שהוא יכול להכיל מופע אינטימי של אלפיים איש, ולגדול בהתאם לצורך ל- 5,000 איש או 12,000 איש. בכל מקרה, הצופים ייהנו מאיכות צפייה והאזנה מושלמים. האמפי ממוקם במערב העיר סמוך לסופרלנד ולאגם, סביבו יש שפע של חנייה והוא נגיש בקלות מנתיבי איילון וכביש 431 ( יש לציין שבקרוב ייסלל נתיב מ-431 ישירות למתחם ויהפוך אותו לנגיש עוד יותר).

לסיום הסיור המרתק בעיר ראשל"צ, הוזמנו לארוחת פיקניק על גדות האגם השני – "אגם הנקיק", או כפי שהוא מכונה "הפיורד של ראשון". האגם נחפר באופן מלאכותי.

היזם: עוזי קרלן, בן "הראשונים".

בעונות החורף שטופות המים, המים זרמו לים. הוא יזם את הובלת עודפי המים לאגף הנקיק. האגם הראשון משמש להשקייה, והאגם השני – ניזון מהאגם הראשון להחדרת המים למי התהום. זהו אגם שמשמר את הטבע הפראי, המוקף בשבילי אופניים ומתחמי פיקניק. לאגם הוחדרו דגים (מושטים, קרפיונים, שפמנונים) שמונעים דגירת יתושים, ומציעים למבקרים לדוג בו בחכות בלבד. אורכו כ-1.5 ק"מ (בשיא החורף), עומקו המירבי 7-8 מטר. אדמת האגם – חרסית, ולכן נשמר מפלס המים.

מיכאל רייף – חבר מועצת העירייה, תיק קשרי חוץ ותיירות: "מעיר שינה, פרבר מגורים של ת"א, הפכה ראשל"צ לעיר מתפתחת בקצב מדהים".

טליה סומך פיינגולד – דוברת העירייה ודנה לביא מנהרדט מיח"צ – "תפרו" את תחנות הסיור ב"תפירת עילית", וליוו את הקבוצה במקצועיות ובנועם.

ראשון לציון – עיר מבטיחה ומקיימת !

צילום: סימה להט, עידן גרוס.